אססינס קריד Wiki
Register
Advertisement
"זהירות היא כלום ללא כריזמה. אם אדם משחק את הטיפש, אז רק טיפשיםהוא ירדוף. אבל תופיע בתור השטן... וכל האנשים יכנעו."
―אדוארד "שחור הזקן" טאץ' לאדוארד קנוויי, 1718.
אדוארד טאץ'

אדוארד טאץ' - שחור הזקן, 1718.

אדוארד טאץ' (1680 ― 22 בנובמבר 1718), ידוע גם בתור אדוארד טיץ', או בכינוי שחור הזקן, היה שודד ים אנגלי שפעל בראשית המאה ה-18 והתפרסם כאחד משודדי הים המפחידים והמוצלחים ביותר אי פעם. הוא התחיל את הקריירה שלו בתור יד-ימינו של חברו בנג'מין הורניגולד, לפני שהחל להפליג על הספינה נקמת המלכה אן בתור שודד ים עצמאי.

ביוגרפיה[]

שנים מוקדמות[]

אדוארד טאץ' נולד בבריסטול, אנגליה, בערך בשנת 1680. מעט מאוד ידוע על חייו לפני הפיכתו לשודד ים; הוא ידע קרוא וכתוב בצורה כמעט מושלמת, והיה בעל קשרים עם שכירי חרב בממלכה. שם משפחתו של אדוארד זכה לגרסאות רבות בקרב היסטוריונים וחוקרים, כגון ט'אץ', טאק, טאצ'ה ות'יץ'.

במרץ 1701 פרצה מלחמת הירושה הספרדית, ועם תחילתה הצטרף טאץ' לצי המלכותי של האימפריה הבריטית. בשלב מסוים לפני סיום המלחמה, טאץ' עזב את הצי המלכותי והפך לפריבטיר; בזמנו כפריבטיר, טאץ' פגש את אדוארד קנוויי, פריבטיר וולשי שיהפוך לחבר קרוב של טאץ', וצ'ארלס ויין, אשר עימו לטאץ' הייתה מערכת יחסים מסובכת ויריבות.

ראשית הפיראטיות[]

"אנחנו לא מניפים צבעים כאן, אלה משבחים את היעדרות שלהם. אז תן לדגל השחור לאותת על הנאמנות שלך לשום דבר פרט לחופש הטבעי של האדם."
―טאץ' לקנוויי ולהורניגולד.

חייו של טאץ' כפריבטיר הסתיימו בשנת 1713, כאשר המלחמה הגיעה לסיומה ונחתם הסכם על ביטול העסקת פריבטירים; טאץ', כמו רבים אחרים, ננטש על ידי ארצו ונותר לממן את עצמו לבד. דרך ידידו ומפקדו, בנג'מין הורניגולד, ששימש לו כחבר וכמנטור, טאץ' פנה לפיראטיות והפך לשודד ים תחת הנהגתו של הורניגולד.

טאץ', כעת סגנו של הורניגולד, והורניגולד עצמו פגשו בשלב מסוים לפני שנת 1715 את ג'יימס קיד, אדם שהציג עצמו כבנו הממזר שלשודד הים המפורסם ויליאם קיד. השלושה הגיעו לעיר נסאו והשתלטו עליה על מנת להפוך אותה ל"רפובליקת הפיראטים", מקום שבו שודדי ים יוכלו לחיות בשלווה וללא פחד מפני האימפריות העוינות. טאץ' הפך לאחד משלושת מנהיגי הרפובליקה, ביחד עם הורניגולד וקיד, ומאוחר יותר ,צ'ארלס ויין.

חיים בנסאו[]

קנוויי טאץ' הורניגולד בנסאו

טאץ' ביחד עם אדוארד קנוויי ובנג'מין הורניגולד בנסאו.

בספטמבר 1715, אדוארד קנוויי השיג לעצמו ספינת בריג לה קרא "ג'קדאוו", וחזר לנסאו, שם טאץ', מלווה בהורניגולד ובקיד, נפגשו איתו. טאץ' הקשיב למטרה החדשה של קנוויי למצוא מקום הנקרא "המצפה", למרות שטאץ' והורניגולד הקניטו למטרתו החדשה, מחשיבים את המצפה לאגדות ולפנטזיה.באותה פגישה הציג קנוויי את יד-ימינו החדש, טרינידדי בשם אדוואל, להפתעתם של טאץ' והורניגולד. זמן קצר לאחר מיכן, הורניגולד החל ללמד את קנוויי כיצד להנהיג את ספינתו, בזמן שטאץ' תלה דגל שחור על הג'קדאוו כדי לסמן אותה כספינת פיראטים.

מספר ימים לאחר מיכן, טאץ' הבין שלמרות שרפובליקת הפיראטים החלה לצמוח ולפרוח, נסאו תהיה חסרת אונים במידה והצי הבריטי או ספרדי יחליטו לתקוף את העיר. הוא גילה לקנוויי ולקיד על תכניתו לשדוד ספינת איש מלחמה ספרדית ולחמש אותה בתור הגנה על נסאו. טאץ' שם עין על הפינה אל אקרה דל מאסטרו שהייתה בבעלותו של סוחר הנשק ז'וליאן דו קאס, אשר פגש לפני חודשיים את קנוויי.

קנוויי וטאץ' מביטים בדו קאס

טאץ' מאתר את ז'וליאן דו קאס.

כאשר הגיעו למחבואו של דו קאס, טאץ' וקנוויי צפו בניסיונו הכושל של צ'ארלס ויין לכבוש את הספינה; טאץ' טען בפני קנוויי שהוא לא החשיב את ויין כחבר, אך כיבד אותו בשל האומץ שלו. על מנת שלא יגלו אותם, טאץ' וקנוויי חיכו לרדת החשכה, אז קנוויי התנקש בדו קאס והשתלט על מחבואו, בזמן שטאץ' לקח את הספינה בחזרה לנסאו, בבוקר למחרת.

בין 1716 ל-1717 טאץ' גידל זקן שחור כתחליף לדגל השחור אשר התנוסס על ספינות שודדי הים, זקן אשר אותו ישאיר עד ליומו האחרון. בראשית 1717, טאץ' בירך את ויין ואת ג'ק ראקהם לשלום כאשר השניים הגיעו לנסאו בפעם הראשונה. באותה שנה, הורניגולד לכד ספינת פריגייט בריטית והעניק אותה כתנה לטאץ', אשר קרא לה נקמת המלכה אן והחל להשתמש בה.

קנוויי מראה את התרופות המקולקלות

קנוויי מציג לטאץ' ולסטיד בונט את התרופות המקולקלות שמצא.

בראשית שנת 1718, אנשי נסאו החלו לדאוג בקשר להצעת מחילה רשמית של בית המלוכה הבריטי לכל הפיראטים של נסאו; ויין ראה זאת כמזימה של הבריטים להוריד ת כוננות העיר, בזמן שהורניגולד חשב על לקבל את מכתב המחילה, אך טאץ' לא היה מוכן לנטוש את העיר, ו, של כמות החולים הרבים בנסאו, התמקד בהשגת תרופות לאנשי העיר. באותו הזמן טאץ' ציף את צוותו את הסוחר סטיד בונט, מכר של קנוויי.

כדי לא למשוך תשומת לב, טאץ' וקנוויי בחרו להשיג תרופות מצי ספרדי שטבע לפני שנתיים; בעזרת פעמון צלילה, קנוויי צלל לשרידי הספינות ולקח מספר בקבוקי תרופות. למרבה צערם, התרופות התקלקלו. מאוכזב מהתגלית, טאץ' החליט למצוא תרופות בדרך שלו.

פרישה[]

"אני מאחר לעשור הרביעי שלי על פני כדור הארץ הזה. ואם לא אמצא את האמצעים לעשות את החמישי הפלגה שקטה ונוחה, אני מעדיף לטבוע לתוך קצה-דלתו של השטן מאשר לקרוא לעצמי שודד ים למשך שנה נוספת."
―טאץ' לגבי פרישתו מעסקי הפיראטיות.
טאץ' מתחקר את הקפטן

טאץ' מתחקר את הקפטן של ספינת אל המלחמה.

באפריל 1718, טאץ' והורניגולד שטו ביחד, כאשר הורניגולד נמצא על הבנג'מין וטאץ' על נקמת המלכה אן. ספינת אל מלחמה עברה לידם, וטאץ', אשר עדיין היה בחיפוש אחר תרופות, תקף אתה, דבר הגרם נזק קשה לספינתו של הורניגולד. טאץ' השאיר את הורניגולד מאחרו כאשר הוא מכניע כל ספינה קטנה שפגוש וברוח מספינות הבריטים. קנוויי עבר בסביבה והפליג במהרה לצידו של טאץ'.

לאחר הצלתו של טאץ', שניי הקפטנים, אדוואל, ובונט לחמו ב, והביסו את, ספינת אל המלחמה הבריטית שטאץ' תקף קודם לכן. אנשיו של טאץ' מצאו קופסאות תרופה הנושאות את הסמל של העיר צ'ארלס-טאון. טאץ' לקח את התרופות ולפני שעזב אמר לקנוויי לפגוש אותו בצ'ארלס-טאון בעוד חודש.

התכניות של טאץ' לפרוש

טאץ' מגלה לקנוויי על תכניותיו לפרוש מפיראטיות.

במאי של אותה שנה, טאץ' הטיל מצור על צ'ארלס-טאון בדרישה לקבלת תופות, ואף לקח מספר בני ערובה, אך הוא לא קיבל את מבוקשו, והאנשים אותם שלח לשכור עם מושל העיר לא שבו. בזמן שקנוויי הגיע אליו, טאץ' כבר חסם את העיר למשך שבוע ימים.

בעזרתו של קנוויי, טאץ' השיג שני ארגזים נוספים של תרופות, עם חומרים נוספים כדי ליצור עוד. עם השגת המטרה, קנוויי הציע לטאץ' ששניהם יחזרו לנסאו, אך טאץ' טען שיש לו "עסקים בצפון". קנוויי הבין כי טאץ' לא מתכוון לחזור לנסאו, וטאץ' הודה, בטענה שהוא מעוניין לפרוש מפיראטיות ולחיות את שארית חייו בשלווה.

השניים נפרדו, אך טאץ' עודד את קנוויי בטענה שהשניים יפגשו פעם נוספת, "בין אם בעולם הזה, או בעולם מתחת".

מוות[]

"בעולם ללא זהב, אנחנו היינו יכולים להיות גיבורים!"
―מילותיו האחרונות של אדוארד טאץ', 22 בנובמבר 1722.
טאץ' מגלה על רוברטס

טאץ' וקנוויי באוקרקוק.

בעקבות פרישתו של טאץ', הוא התמקם האי אוקרקוק. מאוחר יותר נסאו נפלה לידי הצבא הבריטי, וחופיה נחסמו על ידי ספינותיהם. המושל הבריטי של הקריביים, וודס רוג'רס הבטיח בבואו לאי מכתב מחילה לשלושת המנהיגים הפיראטיים של העיר: הורניגולד, שלקח את מכתב המחילה והצטרף אל מסדר הטמפלרים; צ'ארלס ויין; שסירב בתוקף; וטאץ' עצמו,שלא היה נוכח בנסאו. ב-22 בנובמבר של שנת 1718, ויין וקנוויי שניהם הפליגו לאוקרקוק כדי לשכנע את טאץ' לחזור לנסאו ולהחזיר אותה לשליטת הפיראטים, ללא הצלחה.

ויין קרא לטאץ' "אכזבה", הקניט את צוותו של טאץ' על כך שהם נותרים איתו, ומיד עזב את המקום, כועס. קנוויי הביע יותר הבנה כלפי בחירתו של טאץ' לפרוש. כאות תודה על תמיכתו של קנוויי, טאץ' גילה לו שהחכם בארתולומיאו רוברטס נראה שט על ספינת העבדים הנסיכה. מאוחר יותר, השניים החלו לחגוג בשם טאץ', אך אדוארד שם לב לאיש שהתנהג מוזר והחליט לעקוב אחריו. האיש - ג'נקינס היה למעשה חייל אנגלי שהסתנן אל צוותו של טאץ'.

טאץ' נלחם באנגלים

טאץ' בקרבו האחרון, נלחם בחיילים האנגלים.

מיד לאחר מיכן, הצי המלכותי - אשר עקב אחר טאץ' דרך , החל בהתקפה רחבה על אוקרקוק, והרס את המקום, מכריחה את טאץ' וקנוויי לברוח. השניים הבינו שהסיכוי הטוב ביותר שלהם לברוח הוא להכניע את ספינת "אל המלחמה" הראשית, והם הצליחו לעלות עליה.

עם זאת, טאץ' וקנוויי מצאו את עצמם מוקפים על ידי חיילים בריטים רבים. טאץ' נלחם מול חיילים רבים בכוחות עצמו, מצליח להכניע חלק מהם לפני שהוא נורה בכתפו ונדקר מספר פעמים. למרות ניסיונו של קנוויי להצילו, טאץ' - שנחתך קשות בגופו, הותקף מאחור ונהרג ממכת חרב מהירה, בזמן שקנוויי נפל מהסיפון ונאלץ לברוח.

מיד לאחר מותו, ראשו של אדוארד טאץ' - שחור הזקן - נתלה על סיפון הספינה הבריטית, ונלקח לאנגליה כאות נצחון על הפיראטיות.

מורשת[]

למרות תקופת פעילותו הקצרה, אדוארד טאץ' זכור כאחד משודדי הים המצליחים, והמפחידים, ביותר בכל הזמנים, טאץ' עצמו נחשב כאב-טיפוס לשודד ים, ביחד עם בארתולומיאו רוברטס. נפילתו בעימות האחרון שלו עם הבריטים נחשב לצעד חשוב למיגור תופעת שודדי הים בקריביים. מותו הפתיע רבים ממכריו, כדוגמת צ'ארלס ויין.

בשנים לאחר מותו, אדוארד טאץ' הופיע מספר פעמים בפני קנוויי בתור הזיה, ביחד עם שאר שודדי ים כמו רוברטס, הורניגולד, ויין ומרי ריד. בפעם הראשונה, טאץ' הופיע עם שאר מכריו בהזיה של קנוויי בשנת 1720, כתוצאה מדיכאון שהוא חווה בעקבות מותם של טאץ', ריד ושאר שודדי הים. טאץ' הופיע בשנית בהזיה קצרה בשנת 1722, רגעים לפני שקנוויי פגש את ביתו לראשונה והחליט לוותר על חייו כשודד ים.

לאחר פרישתו, אדוארד קנוויי לקח כלב דם אירי בתור חיית מחמד, וקרא לו טאץ'.

בשנת 2013, הזכרונות הגנטיים של אדוארד טאץ' שומשו בתור אווטאר אנימי על ידי ענף הבידור של החברה הטמפלרית אבסטגו, על מנת להשפיע על הציבור דרך קונסולת האנימוס שלהם, תחת השם "שחור הזקן".

אישיות ומאפיינים[]

כמו שאר שודדי הים שהתגוררו בנסאו, טאץ' האמין שבני אדם זכאים לחופש בחירה והנהיג דמוקרטיה מלאה בעיר ואף על ספינתו; מנהיגי נסאו והקפטן של נקמת המלכה אן נבחרו על ידי האנשים תחתיהם, כולל טאץ'. בשנותיו המוקדמות כקפטן, טאץ' ראה בנסאו בית לו ולשאר האנשים שבחרו לברוח מהמונרכיה האירופאית, והוא הציב את הגנתה של העיר כמטרתו המרכזית.

מסוכן ואכזרי במהלך הפלגותיו, טאץ' בכל זאת היה נאמן לצוותו וחביב על מכריו, והוא אף הביא השראה לסטיד בונט, שניסה להפוך לשודד ים מצליח ומפחיד כמוהו. הוא היה אדם כריזמטי ואינטליגנטי במיוחד, והוביל את צוותו למספר רב של ניצחונות על ספינות הבריטים והספרדים. עם זאת, הוא לעיתים היה חם-מזג, ותקף ביהירות ספינת אל מלחמה מפני שלא הצליח להשיג תרופות למען נסאו, בנוסף להטלת מצור על אזור בשליטת הבריטים לצורך השגת מטרה זאת.

הוא בנוסף אהב להשתובב עם ידידיו ואנשי צוותו, ולעיתים נהג לשתות כוס רום מעורבבת עם אבקת שריפה כדי לבדר אותם. הוא גם היה מחבר מקטרות לכובעו בשביל להפחיד את האנשים תחתיו, כפי שעשה פעם לבונט.

למרות שהיה גאה בעצם היותו שודד ים ואדם עצמאי, ואף תקף את רעיונותיו של הורניגולד לקחת מכתב מחילה מהאימפריות, טאץ' עצמו החל לאבד עניין בפיראטיות ככל שזמנו עבר, ובשנת חייו האחרונה, הוא היה מעוניין לפרוש מהפיראטיות בעצמו ולהנות משארית חייו.

טאץ' זכור בעיקר בכינוי "שחור הזקן"; הוא זכה לכינוי זה בשל הזקן המפואר שהצמיח לפני שנת 1717, שבו השתמש כדי להרתיע את אויביו.

מאחורי הקלעים[]

  • דרבי מק'דוויט, הכותב הראשי של אמונת המתנקש 4: דגל שחור טען בראיון שהם השתמשו רק בשם "אדוארד טאץ'" במקום השם היותר מקובל "אדוארד טיץ'", כאשר טאץ' מופיע במשחק. עם זאת, בדף מאגר הנתונים של אמונת המתנקש 3 לערך אי התיבה המתה משתמש בשם "אדוארד טיץ'".

הופעות[]

גלריה[]

Advertisement